__________2
בס"ד
‏יום חמישי כ"ג טבת תשפ"א
‏07 ינואר 21

 
זכותון למפגין
 
זכותון משפטי למפגינים נגד ימ"ר ש"י – נערך ע"י עו"ד חנמאל דורפמן
 
בעקבות עתירת אנשי השמאל, בג"ץ קבע כי בהפגנות בהן משתתפים עד 500 איש, אין צורך להודיע למשטרה או לבקש ממנה אישור. מעל 500 איש יש להודיע למשטרה מראש.
בהתאם לפסיקת בג"ץ (בין השאר – פסק הדין בעניין ההפגנות נגד היועץ המשפטי לממשלה) נקבע, כי כל עוד מספר המפגינים לא מגיע ל500 איש, אין צורך לבקש אישור מהמשטרה, ואף לא להודיע לה על ההפגנה הצפויה, זאת למעט במקרה של הפגנה "מדינית". נציין, כי השופטים קבעו שהפגנות שמטרתן שמירה על שלטון החוק ועל טוהר המידות בישראל אינן הפגנה מדינית. במקרה של הפגנה בת 500 מפגינים ומעלה – יש להודיע למשטרה מראש.
 
גם בזמן הסגר, מותר לצאת להפגנות נגד ימ"ר ש"י.
בשל מגבלות הסגר, הוטלו מגבלות רבות על אזרחי המדינה. ואולם – בתקנה 2(9) לתקנות "סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש", נקבע במפורש, כי מותר לצאת ממקום המגורים על מנת להשתתף בהפגנה, ועל כן אין למשטרה סמכות למנוע מהמפגינים להגיע למקום ההפגנה, או לתת קנס על יציאה מהבית.
 
בתקנות נקבעה חובה לשמור על שני מטרים בין אדם לאדם, אך לשוטר אסור לקנוס על הפרת עבירה זו.
חשוב לדעת, כי למרות שבתקנות נקבעה חובה להישמר במרחק של שני מטרים בין אדם לאדם במרחב הציבורי, להפרת תקנה זו לא נקבע עונש, ועל כן לא ניתן לתת קנס בגין אי שמירה על מרחק של שני מטרים בין אדם לאדם.
 
בהפגנה שבה לא שומרים מרחק, שוטר יכול לדרוש מהמפגינים לשמור מרחק, ורק אז הוא יכול לתת קנס על סירוב להוראה זו.
בתקנות נקבע, כי אין לקיים התקהלות במסגרת הפגנה. הגדרתה של התקהלות במסגרת הפגנה היא שהייה בסמיכות של קבוצת אנשים בלא שמירת מרחק של שני מטרים בין אדם לאדם.
במקרה כזה, שוטר רשאי להורות על פיזור ההתקהלות. על השוטר לתת למפגינים זמן סביר לפזר את ההתקהלות למרחק שני מטרים הנדרש, ועל סירוב לפיזור ההתקהלות שוטר יכול לתת דו"ח של 1,000 ₪.
 
בהפגנה שבה לא שומרים מרחק, שוטר יכול לדרוש מהמפגינים לשמור מרחק, אך אין לו סמכות לפזר את ההפגנה עצמה.
חשוב להדגיש: שוטר לא מוסמך להורות על פיזור ההפגנה כולה, אלא רק על פיזור של המפגינים למרחק של שני מטרים. לכן, במקרה שבו דורש שוטר לפזר התקהלות כזו, ניתן להתפזר למרחק של למעלה משני מטרים מאדם לאדם, ולשוטר לא תהיה סמכות לפנות את ההפגנה או לתת קנס.
 
לעיתים המשטרה נותנת קנס בגין הפרעה לתנועה, אך במקרה בו המפגין לא הפריע לתנועה או שהמשטרה עצמה חסמה את התנועה לא ניתן לתת קנס זה.
המשטרה משתמשת בכלי נוסף, במסגרתו ניתנים דוחות בגובה 500 ₪ למפגינים, בטענה כי הם הפריעו לתנועה או עיכבו אותה בניגוד לתקנות התעבורה. לכן יש לשים לב, כי במסגרת ההפגנה לא יהיו עיכוב או הפרעה לתנועה. נציין, כי אם המשטרה בוחרת מיוזמתה לחסום את התנועה בסמוך למקום ההפגנה, לא ניתן לתת קנס למפגינים.
 
במקרה של קבלת קנס, יש להשיב: "לא עברתי על החוק", ולהגיש בקשה לביטול הקנס או בקשה להישפט. 
כפי שסקרנו, במרבית המקרים המשטרה איננה יכולה לתת קנסות, ולמרות זאת שוטרים רבים נותנים קנסות. לכן, בכל מקרה של מתן קנס המנוגד לחוק, יש להשיב לשוטר תשובה ברורה: "לא עברתי על החוק", ולא להתווכח עם השוטר. כפי שנראה מיד, במקרה של בקשה להישפט על הקנס, ישנה משמעות לדברים שנאמרו לשוטר ונרשמו בקנס.
 
יש להגיש תוך 30 יום בקשה להישפט או בקשה לביטול הקנס. בבקשה להישפט אין צורך לפרט נימוקים מדוע מבקשים להישפט, ועם קבלת הזמנה לדיון מומלץ לפנות לייעוץ משפטי. תחת בקשה להישפט, ניתן להגיש בקשה מנומקת לביטול הקנס – ואם זו נדחית ניתן להגיש בקשה להישפט. חשוב להדגיש, כי במקרה שביקשתם לבטל את הקנס (ולא להישפט), יש לשלם את הקנס תוך 60 ימים – אחרת הוא צובר ריביות, ובמקרה שהוא יבוטל הכסף יוחזר.
 
כאשר מגישים בקשה להישפט, המשטרה תצטרך להוכיח שמקבל הקנס ביצע את העבירה. במסגרת זו, המשטרה תצטרך להוכיח את ביצוע העבירה. בקנס שניתן בשל סירוב לפזר התקהלות בהפגנה (קורונה) – המשטרה תצטרך להוכיח שהתקיימה התקהלות שכזו, שמקבל הקנס התבקש להתפזר ולא התפזר. בקנס שניתן בשל הפרעה לתנועה (תעבורה) – המשטרה תצטרך להוכיח שמקבל הקנס בעצמו אכן ביצע הפרעה או עיכוב לתנועה. כך למשל – בהפגנה שקיימו מפגינים ערבים בכביש 65 בוואדי ערה, הואשם אחד המפגינים כי הפריע לתנועה, אך הוא זוכה בבית המשפט כיוון שהמשטרה לא הצליחה להוכיח את מעורבותו באירוע (תת"ע 5561-01-18 מדינת ישראל נ' לוואי כטיב).

 
Powered by ActiveTrail